שעות נוספות יומיות מול שבועיות — ההבדל שמסבך מעסיקים

שני צירים, שני מבחנים

חוק שעות עבודה ומנוחה מפעיל שני מבחנים במקביל:

• המבחן היומי — יום עבודה רגיל הוא 8 שעות, וכל שעה מעבר היא שעה נוספת.
• המבחן השבועי — שבוע עבודה מלא הוא 42 שעות, וכל שעה מעבר היא שעה נוספת.

הזכאות נובעת מכל אחד מהמבחנים. אין צורך בשניהם יחד — מספיקה חריגה באחד.

דוגמה לחריגה יומית בלבד

עובד שעבד יום אחד של 11 שעות וארבעה ימים של 8 שעות צבר 43 שעות שבועיות.

ביום הארוך 3 השעות מעבר ל-8 הן שעות נוספות יומיות. אבל גם סכום השבוע חרג מ-42 בשעה אחת. החישוב הנכון מטפל בשני הצירים כדי שהעובד יקבל את מלוא הזכאות — בלי לספור שום שעה פעמיים.

דוגמה לחריגה שבועית בלבד

עובד שעבד שישה ימים של 7.5 שעות צבר 45 שעות שבועיות. אף יום לא חרג מ-8 שעות, אבל 3 שעות מעבר ל-42 הן שעות נוספות שבועיות.

זו הסיבה שמי שבודק רק את הימים טועה: בדוגמה הזו אין אף יום חריג, ועדיין יש 3 שעות נוספות.

למה ספירה כפולה אסורה — ואיך נמנעים

שעה שכבר נספרה כשעה נוספת יומית אינה נספרת שוב כשעה נוספת שבועית. המטרה היא שהעובד יקבל תשלום מוגדל על כל שעת עבודה מעבר למכסה — לא פעמיים על אותה שעה.

החישוב הנכון ממיין כל שעה לפי סוג החריגה שלה ומוודא שהסכום הכולל נכון. מחשבון שעות הנוספות שלנו עושה את המיון הזה אוטומטית על כל שבוע.