כמה ימי חופשה מגיעים לפי ותק? הטבלה המלאה
ימי החופשה לפי ותק הם 16 ברוטו בשנים 1–5, 18 בשנה השישית, 21 בשביעית ועד 28. הזכאות נקבעת לפי שנות הוותק של העובד אצל המעסיק, כאשר "שנת ותק" נספרת לפי שנת קלנדר (ינואר–דצמבר):
- שנים 1–5: 16 ימי חופשה ברוטו בשנה.
- שנה 6: 18 ימים.
- שנה 7: 21 ימים.
- שנה 8 ואילך: יום נוסף לכל שנה, עד תקרה של 28 ימים.
(הטבלה עודכנה בתיקון 12 לחוק מ-2016 — הטבלה הישנה של 10–14 ימים אינה בתוקף.)
מה ההבדל בין ימי חופשה ברוטו לנטו?
ימי חופשה ברוטו כוללים ימי מנוחה שבועיים; ימי נטו הם ימי העבודה שבפועל אפשר לקחת. ימי החופשה בחוק הם ימים "ברוטו" — הם כוללים ימי מנוחה שבועיים. הכלל: על כל 7 ימי חופשה נספר יום מנוחה שבועי אחד. לכן עובד בשנתו הראשונה הזכאי ל-16 ימי ברוטו זכאי בפועל לכ-13.7 ימי עבודה "נטו".
במקומות עבודה שחל עליהם צו ההרחבה לשבוע עבודה מקוצר (רוב המשק) יש להשוות גם מול סולם נטו נפרד: 12 ימי עבודה בשנים 1–5, 17 בשנים 6–8 ו-23 משנה 9 — והעובד זכאי לגבוה מבין השניים.
איך נצברים ימי חופשה? צבירה חודשית
ימי חופשה נצברים חודש בחודש — שתים-עשרה מן הזכאות השנתית לכל חודש עבודה. לכן עובד שהתפטר באמצע השנה זכאי לחלק יחסי מהזכאות השנתית — אין "שנה מלאה או כלום".
מה תנאי הזכאות? 200 ימי עבודה בשנה
תנאי הזכאות המלאה הוא 200 ימי עבודה בפועל בשנה. עובד שעבד שנה מלאה זכאי לזכאות מלאה אם עבד 200 ימי עבודה בפועל לפחות. פחות מכך — הזכאות מופחתת יחסית (ימי עבודה ÷ 200). בעסקה חלקית בשנה הסף הוא 240 ימים. אין בחוק ימי חופשה חלקיים — התוצאה מעוגלת כלפי מטה.