החוק לא מכיר "חצי זכאי" — רק יחס משרה
עובד במשרה חלקית זכאי לחופשה שנתית בדיוק כמו עובד במשרה מלאה — ההבדל הוא רק במספר הימים שהוא צובר ביחס להיקף העבודה. חוק חופשה שנתית קובע טבלת ימי חופשה לפי ותק (16, 18, 21, 28 ימים ברוטו), ואת היחס בין ימי העבודה בפועל לימי העבודה האפשריים.
איך מחשבים את היחס
הנוסחה הבסיסית: ימי חופשה מהטבלה × (ימי העבודה בפועל ÷ ימי העבודה האפשריים באותה שנה).
לעובד בימים קבועים (למשל 3 ימים בשבוע), היחס הוא פשוט חלק יחסי של השבוע. לעובד בימים משתנים, מחשבים לפי סך ימי העבודה בפועל בשנה חלקי מספר ימי העבודה האפשריים.
דוגמה: עובדת 3 ימים בשבוע
עובדת עם ותק שמזכה ב-16 ימי חופשה ברוטו, שעובדת 3 ימים בשבוע (50% משרה):
- יחס משרה: 3 ÷ 6 = 0.5
- צבירה שנתית: 16 × 0.5 = 8 ימי חופשה ברוטו
כלומר היא צוברת מעט פחות מיום חופשה לחודש. החישוב המדויק לעובד שלכם — במחשבון צבירת החופשה.
מה קורה במעבר בין היקפי משרה
אם עובד עבר באמצע השנה ממשרה חלקית למלאה (או להיפך), הצבירה מחושבת בחלקים יחסיים — לכל תקופה לפי היקף המשרה שהיה בתוקף באותה תקופה. אי-חישוב מחדש אחרי שינוי היקף הוא מקור נפוץ לפערים.