צבירת ימי חופשה לפי ותק — איך זה עובד בפועל

האם הצבירה חודשית או שנתית?

הצבירה חודשית, לא שנתית — שתים-עשרה מן הזכאות השנתית לכל חודש. טעות נפוצה: "ימי החופשה מגיעים בסוף השנה". בפועל הזכאות נצברת חודש בחודש — שתים-עשרה מן הזכאות השנתית לכל חודש. עובד בשנתו הראשונה (16 ימי ברוטו בשנה) צובר כ-1.33 ימי חופשה לחודש.

משמעות: גם עובד שהתפטר באמצע השנה זכאי לפדיון על החודשים שעבד.

איך הסולם עולה עם הוותק?

הסולם עולה מ-16 ימי ברוטו בשנים 1–5 עד 28. סולם הזכאות (ימי ברוטו לשנה): שנים 1–5 → 16 · שנה 6 → 18 · שנה 7 → 21 · שנה 8+ → עוד יום לשנה עד 28.

חשוב: הוותק נספר לפי שנת קלנדר, לא מיום ההתחלה. מי שהתחיל בנובמבר 2023 נכנס ל"שנה שנייה" בינואר 2024. כשהעובד עובר מדרגת ותק, שיעור הצבירה החודשי משתנה מאותו חודש.

איך מחשבים את יתרת החופשה נכון?

יתרת חופשה = צבירה מצטברת מיום ההתחלה + ימים שהועברו משנים קודמות − ימים שנוצלו בפועל.

דוגמה: עובד שהתחיל בינואר 2024 ובאוגוסט 2026 עוד לא לקח חופשה צבר כ-1.33 ימים × 32 חודשים ≈ 42 ימי ברוטו (בהנחת 200+ ימי עבודה בשנה). אם ניצל 10 ימים — היתרה 32 ימי ברוטו.

מתי הזכאות מופחתת? פרו-רטה

עובד שעבד פחות מ-200 ימי עבודה בשנה מלאה זכאי לחלק יחסי: זכאות × (ימי עבודה ÷ 200). בעסקה חלקית בשנה הסף הוא 240 ימים. ימי חופשה אינם מעוגלים כלפי מעלה — התוצאה תמיד יום שלם, כלפי מטה.